תם הטקס

 

האפיזודה הקצרה של "ממשלת השינוי" הסתיימה השבוע בניצחון מוחץ של גוש תומכי נתניהו עם שיעור חשוב, שקיבל הציבור הישראלי - עם שנאה, חרמות, דה-לגיטימציה ודמוניזציה לא מנצחים!

בהחלפת תכתובות, מיום רביעי בערב, עם תמר ארבל הנהדרת, היא תיארה בפניי את תחושותיה, שהם גם תחושותיהם של רבים מאוד בעם, בצורה מדוייקת - פוסט טראומה. במשך שנה וחצי ישבנו במחנה הלאומי, מליוני אזרחים ואזרחיות שומרי חוק, משרתים, עובדים ומתנדבים בעמותות, אוהבי העם והארץ - פטריוטים בכל רמ"ח איבריהם, וראינו איך איילת שקד ונפתלי בנט מבצעים את מעשה הנוכלות הגדול ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, על הגב שלנו, מכשירים ממשלה היברידית עם מרצ, העבודה והתנועה האסלאמית ובזה אחר זה רומסים ומפרים את כל הבטחות הבחירות שלהם. כמה אירוני, שאפילו באותה הבטחה "ליבתית" של מניעת בחירות חמישיות הם לא הצליחו לעמוד. ראינו איך ממשלה שקמה בחטא שואבת את הלגיטימציה שלה בדה-לגיטימציה לצד השני ואיך חצי עם הפך בשנה וחצי ל"כוחות אופל" ו"מכונות רעל". לא הייתה בתולדות ישראל ממשלה כל כך מפלגת, כל כך מסיתה וכל כך דורסנית כמו ממשלת התלאים של בנט ולפיד. אבל אנחנו - המחנה הדמוקרטי האמיתי - קיבלנו את רוע הגזירה ופעלנו להחליף את הממשלה בצורה דמוקרטית - וכך קרה!

הגעתי ב 26 לאוקטובר לארץ לטובת הבחירות. כמו ישראלים רבים, החיים בגולה, גם אני הבנתי את גודל השעה ועצמת האחריות שמוטלת על כתפינו. הבחירות הללו עבורי היו "מלחמת עצמאות שניה", כשברקע נחתם הסכם הגז עם לבנון, תוך ביטול של הרשות המחוקקת וחוקי יסוד ובלי שקיפות. כלוחם, שנפצע פציעת גב קשה, במהלך שירותו הצבאי, והמשיך למרות הפציעה לקצונה, וכאדם שמקדיש את כל שנותוניו הבוגרות למען מדינת ישראל והעם היהודי הן בהסברה הישראלית, בחיזוק קהילות יהודיות ובשלושת השנים האחרונות כמנהל יחסי החוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה למאבק באנטישמיות, החיבור, הזיקה והמחוייבות למדינת ישראל ועם ישראל, היושב בציון, רק הולכים ומתעצמים בחיים בחו"ל. כך מצאתי עצמי לוקח רכבת ביום שלישי, ב 18:00 בערב, מנהריה לירושלים. את הפתק 'מחל' שילשלתי לקלפי מוקדם בבוקר, כפי שעשיתי בכל מערכות הבחירות משנת 2006, עת חציתי את גיל 18 וניתנה לי זכות ההצבעה. התייצבתי בשעה 21:00 בבנייני האומה, לבקשתו של מורי ורבי, מנהל יחסי חוץ של הליכוד, אלי ורד חזן, על מנת לקבל משלחת דיפלומטים וחברי פרלמנט אירופאים באירוע הרשמי של הליכוד. האולם היה כמעט ריק וחוץ מאנשי המטה וצוותי תקשורת השערים לא נפתחו לפעילים, ובשלב הזה לא היה ברור אם אכן יתקיים אירוע. בעודני נשאב לשיחה עם חברת הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת 'פידס', אדינה טוט', הצצתי לרגע בשעון. :וואוו כבר 22:05, פרסמו כבר מדגמים!" אמרתי לברת שיחי, ומיד פתחתי את הפלאפון. 61/62 הצביעו כל המדגמים ובלבול קל עפף אותי - מה עליי להרגיש? מצד אחד נראה שניצחנו ומצד שני זה עדיין ניצחון דחוק ואנחנו רק בתחילתו של הערב. ככל שהערב התקדם האולם התחיל להתמלא בפעילים מאושרים וההבנה שאנחנו אכן בדרך לניצחון סוחף החלה לחלחל פנימה אבל עדיין היה קשה לי לעכל את הבשורה. בשעה 3 בלילה הגיע לבנייני האומה יו"ר הליכוד וראש הממשלה הנבחר, בנימין נתניהו, על מנת לשאת את נאום הניצחון, שבסיומו התנגן ההמנון הלאומי. רק כאשר הגענו לשורה "להיות עם חופשי בארצנו" הדמעות החלו לחנוק את הגרון. 

הרי בסופו של דבר על מה נלחמנו בבחירות הללו? נלחמנו בדיוק על זה - להיות עם חופשי בארצנו - קרי במדינה יהודית ודמוקרטית - אל מול גוש, שהדבק המאחד שלו הוא שנאה יוקדת ופטרונות אליטיסטית נגועה בגזענות. גוש שהשקיע מאמצים וכסף רב על מנת לעודד הצבעה במגזר הערבי האנטי-ציוני, שמתנגד לקיומה של המדינה כמידה יהודית, ובלילה שבין שלישי לרביעי פילל שבל"ד, מפלגה תומכת טרור, שמייסדה חשוד בריגול לטובת חיזבאללה, תעבור את אחוז החסימה ולו רק בכדי למנוע מנתניהו, אח שכול וקצין בסיירת מטכ"ל, להרכיב ממשלה. גוש שעד לרגע זה מכליל 250 אלף קולות למפלגות, שמתנגדות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ותומכות בפעילות טרור נגד אזרחי מדינת ישראל, כחלק מהגוש. גוש, שבחודשים האחרונים ניהל מסע ציד כנגד פעילים פוליטים - אזרחים מהשורה - בפרקטיקות של שטאזי וסקוריטטה באמצעות באי כוחם בתקשורת והיועמ"שית. אל מול קואליציה שרמסה את הרשות המחוקקת, מייצוג לא מידתי בועדות לאופוזיציה ועד ביטול מוחלט של הכנסת עם הסכם הגז ללבנון. קואליציה, שבמשך 16 חודשים עשתה נזק לשנים.

ואם בנזק שעשתה הקואליציה היוצאת עסקינן, הינה דוגמה אחת קטנה אבל מאוד סמלית, שמבטאת את ההבדל התהומי בין לפיד לנתניהו - אחד האירועים, שפתחו את כהונתו של לפיד במשרד החוץ, היה המשבר עם פולין, שבעקבותיו ביטלה פולין את משלחות הנוער למחנות (באצטלה של דרישות אבטחה חדשות). עם היוודע ניצחונו של נתניהו בבחירות מיהר ראש ממשלת פולין, מתיאוס מורבייצקי, להתקשר לנתניהו ולברך אותו על נצחונו. מורבייצקי הגדיל לעשות וצייץ על כך בטוויטר, כאשר בנוסף לברכות הוא מציין כי "ינקטו צעדים שיחזקו את היחסים הפוליטים, התרבותיים הבין-אישיים... ובמיוחד בין צעירים". סביר להניח שהכוונה של מורבייצקי לחיזוק היחסים בין צעירים (עם התוספת של "במיוחד") נוגעת למשלחות הנוער. לפיד קילקל - נתניהו יתקן. עבודה רבה עוד לפניו ולפני ממשלתו. המחנה הלאומי קיבל מנדט מלא מהעם לשלוט ולמשול וחובת ההוכחה עלינו אבל בינתיים נותרו לנו עוד כמה ימים לנשום לרווחה ולברך על הסתלקותה של ממשלת התלאים הרעה, שכיהנה כאן בשנה וחצי האחרונות. תם הטקס!