דסק החוץ של תמיר

  כבר שנים שהאיחוד האירופי נראה כמו ילד, שרוכב על אופניים ועושה קולות של אופנוע – הם עושים הרבה רעש אבל אין להם באמת יכולת לגבות את המילים במעשים ואף אחד לא באמת לוקח אותם ברצינות. בשלב מסויים זה אפילו נראה פתאטי. זה על קצה המזלג תמצית סיפורו הטראגי-קומי של אותו גוף מסועף, שנוסד מלכתחילה כדי למנוע מלחמות באירופה, אחרי מלחמת העולם השניה, ולימים הפך לגוף על-מדינתי, שמבקש להיות שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית תוך כדי רמיסת הלאומיות האירופית, ריבונות המדינות החברות והזהות האירופאית המסורתית. הפרוייקט האירופאי על פניו נראה שהזהות היא גם שורש הבעיה של האיחוד האירופי, או אם להיות מדוייקים יותר – היעדר הזהות. הפרוייקט האירופי נולד מתוך טראומה עמוקה של הרס, רעב ואיבה בין מדינות לאום יריבות, ובראשן צרפת וגרמניה. מנהיגים ומדינאים הבינו כי שלום יציב לא יושג עוד באמצעות מאזן כוחות צבאי אלא באמצעות תלות הדדית כלכלית שתהפוך מלחמה לבלתי אפשרית מבחינה מעשית. המטרה המקורית הייתה פוליטית כמעט יותר משהייתה כלכלית: לקשור את התעשיות האסטרטגיות – בעיקר פחם ופלדה, שהם בסיס לכל חימוש – כך שאף מדינה לא תו...

בחודשים האחרונים מתנהל קמפיין ארסי ואגרסיבי, בתקשורת הישראלית, כנגד הונגריה וראש הממשלה, ויקטור אורבן. הקמפיין של התועמלנים בישראל מבוסס בעיקרו על שקרים, סילופים ותמונה מאוד חלקית וסלקטיבית, שהם מציגים לקהלם השבוי. הנסיון של התקשורת הישראלית להציג את ויקטור אורבן כ"דמון האולטימטיבי", קרי דיקטטור אנטישמי, במטרה לחזק איזושהי תזה מצוצה מהאצבע בנוגע לרפורמה המשפטית בישראל, הוא לא פחות מעלילת דם נבזית. השאלה ששואלים עצמם הרבה ישראלים היא: למה ויקטור אורבן? איך מנהיג של מדינה, קטנה יחסית באיחוד האירופי, עם מספר תושבים זהה לישראל, שעד לפני מספר חודשים מעטים בישראל הכירו את שמו, הפך להיות מתוקשר בישראל יותר מכל מנהיג אחר בעולם, אולי חוץ מנשיא ארצות הברית? השנה 1988. ברית המועצות מתחילה להתפורר וכנגזרת מזה מתחילים להתפורר המשטרים הטוטליטרים המסונפים לה. הראשונה, בגוש המזרחי, לעבור את תהליך הדמוקרטיזציה היא הונגריה. מי שמובילים לשינוי הם קבוצה של סטודנטים אנטי-קומוניסטים ופרו-דמוקרטים בהובלת סטודנט צעיר למשפטים ופילוסופיה פוליטית בשם ויקטור אורבן. באותה שנה הוא מייסד עם חבריו את מפלגת ...

תחביב מעט משונה רכשתי לעצמי, בעשרים השנים האחרונות. כחובב אקטואליה מושבע התחלתי לשמור עיתונים מאירועים, שנראו לי בעלי חשיבות פוליטית או ספורטיבית גבוהה, בתקופה שבה לעיתונות הכתובה עדיין היה מקום מרכזי בעולם התקשורת ובשיח הציבורי. אינני זוכר מה גרם לי להתחיל לאגור את אותם קטעי עיתונים אבל כשוחר דעת מנעורי ראיתי, לא פחות מערך היסטורי בעדויות אותנתיות לאירועים מרכזיים בחברה הישראלית ולא רק. גליון אחד זכור לי היטב ודווקא בגלל הבנאליות שבו: " 6 ימים, 25 יישובים, 15000 מפונים, 0 נפגעים". זו הייתה הכותרת הראשית ב'ידיעות אחרונות', גליון 23995 מתאריך 24.8.2005, בבוקר שלאחר ההתנתקות. מהלומות רבות ספג הימין בישראל, מהמחנה הפוליטי היריב, לאורך 75 שנות קיומה של המדינה. החל מאלטלנה והסזון, דרך הפנקס האדום ואוסלו ועד ממשלת בנט-לפיד, שהיוותה את מעשה הרמייה והנוכלות הפוליטית הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בין לבין התרחש הגירוש מגוש-קטיף וצפון השומרון, שהיה אולי הפשע החמור ביותר שנעשה על ידי ממשלת ישראל והממסד כולו כלפיי אזרחים. ולא סתם פשע - שרשרת של הפרת זכויות אדם ופשעים נגד האנושות ...

* עדכון מאמר מיום 17.01.2023 לאור השיח על רפורמת המשפט של השר יריב לוין. בימים האחרונים עלתה הונגריה לדיון פעם נוספת באירופה, וכיאה לשיח השטחי והפוזיציוני, המאפיין את השמאל הישראלי, מצאו עצמם מספר צייצנים וטוקבקיסטים, המכונים בטעות "עיתונאים", פורסים את משנתם על הונגריה וראש ממשלתה, ויקטור אורבן, בטקסטים מלאי פאתוס ובאצטלה של "מומחים" עושים 'העתק' - 'הדבק' לקולגות בשמאל הליברלי מאירופה. אותם מומחים מטעם עצמם, ככל הנראה מעולם לא ביקרו בהונגריה, לא דוברים מילה אחת בהונגרית וההכירות שלהם את הפוליטיקה האירופאית, וההונגרית בפרט, מסתכמת בויקטור אורבן והאופן שבו הוא מוצג באירופה. על מנת להבין לעומק את המשבר בין הונגריה לאיחוד האירופי ועד כמה רחוקה המציאות מהתמונה שמצייר השמאל האירופאי והישראלי יש לצלול מעבר לסיסמאות הנבובות, שמפזר השמאל, ולהכיר את המורכבות והרקע ליחסים בין האיחוד האירופי והונגריה. רקע היסטורי. בכל פעם שאני נדרש לנושא אני מנסה לחשוב מאיפה להתחיל את הסקירה ההיסטורית. אתמול נתקלתי בשירשור בטוויטר של אדם חביב מאוד, שהציף במספר ציוצים את סוגיית ...

השבוע התקיימה הצבעה באו"ם על דרישתם של הפלשטינים לחוות דעת מבית הדין הבינלאומי בהאג, בנוגע למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים. ההצעה האנטי-ישראלית, כצפוי, עברה ברוב של 98 מדינות, שהצביעו בעד, 17 נגד ו 52 מדינות, שנמנעו בהצבעה אולם אלוהים, כך אומרים, נמצא בפרטים הקטנים. במאמר זה אתמקד במספר מדינות וננסה להבין איך הצבעתם הפעם יכולה להעיד על המגמות, המתקיימות באותן מדינות בנוגע לישראל, ואיך זה משפיע עלינו. מאז הוקמה מדינת ישראל לא היה מושב אחד של האסיפה הכללית של האו"ם שבו הסוגייה הישראלית לא עלתה לסדר היום. סך הכל, מ 1948 ועד היום 1103 פעמים עלה הנושא לדיון והתקבלו החלטות, כאשר עד תחילת שנות ה 70 הנושא העיקרי שנדון היה סוגיית "הפליטים הפלשטינים". בדצמבר 1970 חלה תפנית ברטוריקה וביחס של האו"ם לסוגייה הפלשטינית, כאשר המונח "השטחים הכבושים" החל לתפוס נפח יותר ויותר גדול, כמו גם כמות ההחלטות בנושא הפלשטיני, שיותר מהכפילו את עצמם. ב 14 לאוקטובר 1974, שנתיים בדיוק מאז רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, התקבלה החלטה באו"ם להזמין לראשונה...

  האפיזודה הקצרה של "ממשלת השינוי" הסתיימה השבוע בניצחון מוחץ של גוש תומכי נתניהו עם שיעור חשוב, שקיבל הציבור הישראלי - עם שנאה, חרמות, דה-לגיטימציה ודמוניזציה לא מנצחים! בהחלפת תכתובות, מיום רביעי בערב, עם תמר ארבל הנהדרת, היא תיארה בפניי את תחושותיה, שהם גם תחושותיהם של רבים מאוד בעם, בצורה מדוייקת - פוסט טראומה. במשך שנה וחצי ישבנו במחנה הלאומי, מליוני אזרחים ואזרחיות שומרי חוק, משרתים, עובדים ומתנדבים בעמותות, אוהבי העם והארץ - פטריוטים בכל רמ"ח איבריהם, וראינו איך איילת שקד ונפתלי בנט מבצעים את מעשה הנוכלות הגדול ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, על הגב שלנו, מכשירים ממשלה היברידית עם מרצ, העבודה והתנועה האסלאמית ובזה אחר זה רומסים ומפרים את כל הבטחות הבחירות שלהם. כמה אירוני, שאפילו באותה הבטחה "ליבתית" של מניעת בחירות חמישיות הם לא הצליחו לעמוד. ראינו איך ממשלה שקמה בחטא שואבת את הלגיטימציה שלה בדה-לגיטימציה לצד השני ואיך חצי עם הפך בשנה וחצי ל"כוחות אופל" ו"מכונות רעל". לא הייתה בתולדות ישראל ממשלה כל כך מפלגת, כל כך מסיתה וכל כך דור...