הונגריה למקדמים




* עדכון מאמר מיום 17.01.2023 לאור השיח על רפורמת המשפט של השר יריב לוין.

בימים האחרונים עלתה הונגריה לדיון פעם נוספת באירופה, וכיאה לשיח השטחי והפוזיציוני, המאפיין את השמאל הישראלי, מצאו עצמם מספר צייצנים וטוקבקיסטים, המכונים בטעות "עיתונאים", פורסים את משנתם על הונגריה וראש ממשלתה, ויקטור אורבן, בטקסטים מלאי פאתוס ובאצטלה של "מומחים" עושים 'העתק' - 'הדבק' לקולגות בשמאל הליברלי מאירופה. אותם מומחים מטעם עצמם, ככל הנראה מעולם לא ביקרו בהונגריה, לא דוברים מילה אחת בהונגרית וההכירות שלהם את הפוליטיקה האירופאית, וההונגרית בפרט, מסתכמת בויקטור אורבן והאופן שבו הוא מוצג באירופה.
על מנת להבין לעומק את המשבר בין הונגריה לאיחוד האירופי ועד כמה רחוקה המציאות מהתמונה שמצייר השמאל האירופאי והישראלי יש לצלול מעבר לסיסמאות הנבובות, שמפזר השמאל, ולהכיר את המורכבות והרקע ליחסים בין האיחוד האירופי והונגריה.

רקע היסטורי.

בכל פעם שאני נדרש לנושא אני מנסה לחשוב מאיפה להתחיל את הסקירה ההיסטורית. אתמול נתקלתי בשירשור בטוויטר של אדם חביב מאוד, שהציף במספר ציוצים את סוגיית המעורבות (או אי המעורבות) של ארצות הברית בנסיון להציל יהודים בשואה ומה יכלה ארצות הברית לעשות על מנת למנוע או למזער את כמות היהודים שנרצחו. נושא השרשור כלל לא היה הונגריה, כי אם "רוזוולט והשואה" אולם הציוץ הלפני אחרון בשרשור התחיל במשפט הבא: "ישנו סיכוי סביר מאוד שבמצב כזה השלטונות ההונגרים לא היו ממהרים להביא להשמדת יותר מחצי מיהודי הונגריה." קראתי את המשפט הזה מספר פעמים ומשהו כאן מאוד הפריע לי. אני הרי נכד לניצולי שואה יוצאי הונגריה. את ההיסטוריה של הונגריה בכלל ושואת יהדות הונגריה אני לומד וחוקר כבר שנים גם מהזווית האישית המשפחתית שלי וגם מתוקף תפקידי כמנהל יחסי חוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה - ארגון שנאבק באנטישמיות באיחוד האירופי ונוסד בהונגריה ב 2012 על ידי הרב שלמה כובש. השלטונות ההונגרים הביאו להשמדת יותר מחצי מיהודי הונגריה?! אי אפשר לחשוד במיקלוש הורטי, שליט הונגריה באותה תקופה, שהיה "חובב ציון". הורטי היה אנטישמי ועל כך אין ויכוח אבל כפי שאני תמיד טוען - מיקלוש הורטי הוא ההבדל בין להיות אנטישמי ללהיות נאצי וזה מהסיבה הפשוטה, שעל אף היותה של הונגריה בעלת ברית של גרמניה, מתחילת המלחמה, ועל אף דרישות ולחצים מברלין מיקלוש הורטי סירב בתוקף לשלוח יהודים להשמדה. למעשה עד 1944 יהודי הונגריה חיו חיים כמעט רגילים לחלוטין - עבדו, למדו וחיו בבתיהם לצד שכניהם הלא יהודים באין מפריע. בערוב ימיה היו לי שיחות רבות עם שושנה, אחותה הצעירה של סבתי, על אותה תקופה ועל חוויותיה ומשפחתנו מהשואה. שושנה, כמו סבתי, הייתה ניצולת אושוויץ וערב המלחמה המשפחה חיה בכפר קטן בצפון הונגריה. באחד הפעמים שאלתי אותה אם הם ידעו על ההשמדה ולאן לוקחים אותם. תשובתה הייתה חד משמעית: "לא היה לנו מושג. ידעתנו שיש מלחמה בגלל שגייסו את האחים הגדולים לצבא אבל מעבר לזה היינו בטוחים שמעבירים אותנו למגורים במקום אחר". באפריל 1944 הגרמנים חשדו שמיקלוש הורטי מתכוון לערוק לבעלות הברית ובאיבחה כבשו את הונגריה. רק אז, בין פסח לשבועות 1944 החלו האקציות והמשלוחים להשמדה באושוויץ. אדולף אייכמן נשלח לבודפשט על מנת לנהל את המבצע באופן אישי והמוציאים לפועל העיקריים היו חיילים גרמנים. ביולי של אותה שנה מיקלוש הורטי עצר את המשלוחים ושילם על כך בהדחה והגלייה בהונגריה. החיפזון בהשמדה, אגב, נבע מהסיבה הפשוטה שהגרמנים התחילו להרגיש את הרוסים נושפים בעורפם וההפסד במלחמה נראה באופק. מסופר שמפקד אושוויץ, רודולף הס, התחנן בפני אייכמן שיאט מעט את קצב המשלוחים מהונגריה כיוון שהוא לא מצליח לעמוד בקצב ההשמדה.
עד התפרקות ברית המועצות הייתה הונגריה חלק מהגוש הסובייטי. בשנת 1949 חוקקה 'מפלגת הפועלים ההונגרית' הקומוניסטית חוקה, המבוססת על החוקה הסובייטית של 1939. החוקה הקומוניסטית עברה שינויים ותיקונים לאורך השנים אבל הבסיס הקומוניסטי נותר עד 2011, עת ממשלת אורבן הביאה חוקה חדשה. החוקה החדשה של אורבן, ב 2011, גובשה לאחר עבודה בת כחצי שנה על הטיוטא בפרלמנט, על יד נציגי כל חמשת המפלגות המיוצגות בפרלמנט, ולאחר מכן על ידי ועדה מקצועית שכללה אנשי אקדמיה ואישי ציבור לשעבר, כולל מהמפלגה הסוציאליסטית, דוגמת קטלין סילי, שהייתה בעבר יו"ר הפרלמנט מטעם המפלגה הסוציאליסטית. למעשה הונגריה הייתה המדינה האחרונה, מהגוש הסובייטי, שחיברה חוקה חדשה דמוקרטית על פני החוקה הקומוניסטית. אז איך הפכה הונגריה של ויקטור אורבן למילה נרדפת לאנטי-תזה לדמוקרטיה? מסתבר שהכל עניין של נרטיב.

עידן של נרטיבים.

אנו חיים בעידן של נרטיבים. עידן שבו לעובדות ולהיסטוריה אין באמת חשיבות, ומה שמשנה זה הסיפור שאתה מספר. והסיפור שמספר לעצמו השמאל הליברלי באירופה, ושאומץ בשקיקה על ידי תאומיהם הישראלים, זה סיפור של טוב מוחלט ורע מוחלט. שחור ולבן. בצד הטוב נמצאת גרמניה - הכוח הכלכלי הכי משמעותי באיחוד האירופי ובצד הרע נמצאת הונגריה וויקטור אורבן. אבל מה עושים כשההיסטוריה לא ממש מטיבה עם אלו שהנרטיב מבקש להאדיר, להלל ולשבח? מה עושים כשהסבים של אלו, שמציגים עצמם כמגדלור המוסרי והערכי של אירופה היום, אחראיים על הזוועות הכי נוראיות שידעה האנושות בכל ההיסטוריה המתועדת? פשוט - משכתבים את ההיסטוריה ומצניעים את חלקם באותן עוולות, בו בזמן שמטילים את האחריות על הרע המוחלט בנרטיב. זה נקרא השלכה בפסיכואנליזה והונגריה, בשנים האחרונות, הפכה להיות שק החבטות של האיחוד האירופי, שמשליך עליה את כל החולות והמגרעות שלו. כך למשל, בחודש יוני האחרון פרסם 'איגוד הקהילות היהודיות באירופה' (EJA) מחקר חדש, שהתמקד ב 12 מדינות באיחוד האירופי, בהם ישנן קהילות יהודיות משמעותיות, המצביע על כך שהונגריה היא המדינה השניה הכי בטוחה ליהודים, אחרי איטליה. בתחתית הרשימה נמצאות בלגיה, ומעליה פולין וצרפת. על פי ארגון הליגה לפעולה והגנה באירופה (APL) הונגריה היא גם המדינה עם הכי פחות תקריות אנטישמיות. כל זה לא מפריע לשמאל האירופאי להציג את הונגריה וויקטור אורבן כאנטישמים.

הצביעות האירופאית

בשבוע שעבר ביקרתי בבריסל לטובת פגישות עבודה בפרלמנט. צריך לנסוע לשם כדי להבין את הצביעות האירופאית. בריסל היא לא רק בירתו של האיחוד האירופי - היא סמל. סמל לשלטון הפקידים, סמל הרב תרבותיות וסמל הליברליות האירופאית. ב 500 מטר רבוע בין בניין הפרלמנט לבניין הנציבות כל הלאומים, הדתות, הצבעים והשפות מתערבבים. כולם חוץ מהיהודים. אתם תשמעו במטרו ערבית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, סינית, הודית ואנגלית כמובן. אתם לא תשמעו עברית. וזה לא שאין תיירים מישראל בבריסל ובודאי שיהודים רבים חיים שם, חלקם עם הופעה חיצונית מאוד מובהקת. הם פשוט מפחדים להסתובב ברחוב. מול בנייני הפרלמנט והנציבות מעברי החצייה צבועים בצבעי דגלי הגאווה, אות לליברליות ולסובלנות האירופאית. ממש באמצע, בבניין המזוהה עם הקהילה היהודית, שבקומתו הראשונה שוכן גם בית כנסת, מוצבות בטונדות ומחסומים משטרתיים ובעת תפילה או אירוע בבניין מאבטחים ושוטרים חמושים מוצבים בכניסה. לכן בכל עימות של האיחוד האירופי נגד מדינה כלשהי, לרבות מדינה שדוגלת בסט ערכים, שלא ממש מתיישב עם האג'נדה הליברלית - בואכה פרוגרסיבית של בריסל, צאו מתוך הנחה שהסיפור הוא קצת יותר מורכב מסרט של דיסני עם צד אחד טוב וצד אחד רע.
למשל כל הנסיונות, בשנים האחרונות, לצייר את ויקטור אורבן כאחד שפוגע בדמוקרטיה הם לא פחות מנבזות ורדיפה אובססיבית נגד יריב פוליטי אידיאולוגי. רדיפה כזאת מתאימה למשטרים טוטאליטרית ולא לגוף, כביכול ליברלי, שוחר דמוקרטיה ופלורליזם. ועד כמה הם אובססיבים?
בחודש ספטמבר האחרון הצביע הפרלמנט של האיחוד האירופי על דו"ח חדש, שבדק את מצב הדמוקרטיה בהונגריה, וקבע שהונגריה לא יכולה להיחשב יותר כדמוקרטיה. הדו"ח, יש לומר, הוא דו"ח של הפרלמנט שהתמקד אך ורק בהונגריה וזו הפעם השניה שהפרלמנט מוציא דו"ח שכזה כנגד הונגריה. השאלה היא עד כמה הדו"ח הזה הוא אמין? התשובה היא - בערך כמו התזה בדוקטורט של אבו מאזן. מדובר בדו"ח פוליטי, מוטה, שהועדה שחיברה אותו מלכתחילה לא התכוונה לבצע חקירה אובייקטיבית והמסקנות נקבעו עוד לפני שמונתה הועדה. איך אני יודע אתם שואלים? כי הועדה הייתה אמורה לפגוש את נציגי הארגון שלנו, עת ביקורה בבודפשט, וביטלה ברגע האחרון, לכשהתברר לחבריה שעל פי הדוחות שלנו מצב האנטישמיות בהונגריה טוב בהרבה מרוב חברות האיחוד האירופי. אבל אנחנו לא היחידים - למעשה כל ארגון או אדם, שנחשד בעדות שיכלה להטיב עם ממשלת הונגריה, הוחרם או עדותו הוצאה מהדו"ח הסופי, וכך נותרנו עם דו"ח שמבוסס על אותם 10 (פלוס מינוס) ארגונים ופעילי שמאל ליברלים, שהופיעו גם בדו"ח הקודם ב 2017.
אבל בואו נניח שאני לא אובייקטיבי - ארגון "Reporters Without Borders" (עיתונאים ללא גבולות) הוא ארגון, שנוסד בשנת 1985, במטרה לקדם את חופש העיתונות בעולם. בשנת 2005 הארגון זכה בפרס סחרוב לחופש המחשבה, מטעם הפרלמנט האירופי, והוא משמש כארגון יועץ לאו"ם ולאונסק"ו. משנת 2002 הארגון מפרסם את מדד חופש העיתונות השנתי, שבוחן את מצב חופש העיתונות בכל מדינה בעולם.
במדד לשנת 2022 של הארגון הונגריה ממוקמת בקטגוריה השלישית במקום ה 85 עם ניקוד של 59.8
כדי לקבל פרופורציה ישראל ממוקמת מקום אחד מתחת להונגריה, במקום ה 86, עם ניקוד של 69.62
כלומר על פי המדד הבינלאומי היחידי, שמוכר ומקובל בכל העולם, התקשורת בהונגריה חופשית יותר מהתקשורת בישראל.
אבל זה לא הסיפור.
בולגריה, החברה גם היא באיחוד האירופי, ממוקמת במקום ה 91 עם ניקוד של 59.12, וחברה נוספת, יוון, נמצאת הרחק מאחור, במקום ה 108 עם ניקוד של 55.52.
במדד אחר, של ה'אקונומיסט אינטליג'נס יוניט', הבודק את מצב הדמוקרטיה בעולם, מחולקות המדינות ל 4 קטגוריות: דמוקרטיה מלאה, דמוקרטיה פגומה, משטר מעורב ומשטר אוטוריטרי. במדד לשנת 2021 הונגריה ממוקמת במקום ה 56 עם ניקוד של 6.50 תחת הקטגוריה של "דמוקרטיה פגומה".
את המקום ה 56 חולקת הונגריה ביחד עם חברה אחרת באיחוד האירופי - קרואטיה, ומתחתיהן במקום ה 61 עם ניקוד של 6.43 נמצאת רומניה, גם היא חברה באיחוד האירופי. ולגבי הקטגוריה "דמוקרטיה פגומה" - אל תתרגשו מזה יותר מדי כי באותה קטגוריה תמצאו גם את צרפת, ישראל, ספרד, ארצות הברית ובלגיה.
למעשה בכל מדד אובייקטיבי שתבחנו הונגריה לא נמצאת בתחתית הרשימה מתוך קבוצת המדינות החברות באיחוד האירופי, אם כך נשאלת השאלה המתבקשת - מדוע האיחוד האירופי נטפל דווקא להונגריה?

סוגרים מעגל

בחזרה לגרמניה. גרמניה, כאמור, היא הכוח הכלכלי הכי חשוב באיחוד האירופי. למעשה האיחוד האירופי מורכב משתי קבוצות של מדינות: המדינות התורמות והמדינות הנתרמות. המדינות התורמות אלו אותן מדינות גדולות ועשירות, ששמות את הכסף הגדול באיחוד האירופי ואילו המדינות הנתרמות אלו מדינות שמקבלות מהאיחוד האירופי יותר ממה שהן שמות. מאין הסכם לא כתוב בין החברות שבו המדינות הקטנות מקבלות כסף ומעניקות לגדולות השפעה ושליטה דה-פאקטו - או בשפה מקצועית: עוצמה רכה. ישנם לא מעט קולות, בתוך האיחוד האירופי, שבחצי חיוך מבוייש מודים שדרך האיחוד האירופי גרמניה השיגה את מה שניסתה להשיג בשתי מלחמות עולם. הונגריה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004 ובאופן טבעי, בתור מדינה שרק עשור לפני כן השתחררה מכבלי הקומוניזם, הייתה ועודנה מדינה נתרמת. הסטטוס קוו הזה התקיים על מיי מנוחות כל עוד לא צפו מחלוקות מהותיות בין קבוצת המדינות הנתרמות וקבוצת המדינות התורמות אולם בקיץ 2015 האדמה באירופה רעדה עם נחילי אדם, שהגיעו מהמזרח התיכון וצפון אפריקה ודיפקו על שערי אירופה. מאות אלפיי המהגרים, והמליונים הנוספים שהמתינו לעשות את דרכם לאירופה, הגיעו בוקר אחד לבודפשט, מתוקף היותה של הונגריה המדינה הקרובה ביותר ברצף הטריטוריאלי של אמנת שנגן (אמנת הגבולות הפתוחים) עם דרישה לכרטיס לכיוון אחד, כשהיעד הוא ברלין, או לכל הפחות בירה מערבית אחרת. בעוד גרמניה וצרפת הפצירו באורבן לפתוח את הגבולות ולאפשר למהגרים להיכנס לאירופה ולהמשיך ליעדם אורבן סבר אחרת. 2015 הייתה שנה קשה מאוד מבחינת פיגועי טרור באירופה, כשהמוכרים בהם הם הפיגוע במשרדי 'שארלי הבדו' וההיפר כשר בפאריז, פיגוע הירי על בית הכנסת בקופנהגן והפיגועים המשולבים בפאריז בנובמבר של אותה שנה. סך הכל 153 בני אדם נרצחו בפיגועי טרור באירופה, בידי מחבלים מוסלמים, ואורבן, שראה את הסכנות הטמונות בגלי הגירה בלתי מבוקרים לאירופה גם מבחינת עלייה בטרור ובאנטישמיות וגם מבחינת ההשפעה התרבותית והזהות האירופאית, החליט להפר את אותו הסכם לא כתוב וסגר את הגבולות.
ועל זה הגרמנים עד היום לא סולחים לאורבן ורודפים אותו ואת מדינתו.

הונגריה לא מושלמת אבל היא רחוקה מלהיות ה"רע המוחלט", בדיוק כפי שגרמניה רחוקה מלהיות "הטוב המוחלט". יש כאן בסופו של דבר מאבק פוליטי לגיטימי בין שני מחנות אידיאולוגים שונים. מאבק על הזהות האירופית ועצמאות המדינות. התמונה שמצטיירת, כאילו הונגריה נמצאת על סף סילוק מהאיחוד האירופי היא תמונה מעוותת ולא נכונה. לפידס יש בעיה בעיקר עם הגרמנים אבל, כפי שנוכחתי לגלות בביקורי הדחופים בבריסל, פידס ממשיכה לקיים יחסים טובים מאוד ולעבוד עם שאר הקבוצות בפרלמנט, כולל קבוצת מפלגת העם האירופאי (EPP), שהיא הקבוצה הגדולה ביותר בפרלמנט ופידס פרשה ממנה לפני קצת יותר משנה. למעשה הפרישה של פידס ממפלגת העם האירופאי ההיא גם תוצאה ישירה לרדיפה של הגרמנים, שכן נשיא המפלגה, מנפרד וובר, הוא גרמני מאיחוד הנוצרים הדמוקרטים. אז אפשר להתווכח מי צודק ברמה הערכית והמוסרית ואפשר להסכים או לחוש אמפטיה עם צד כזה או אחר בויכוח הפוליטי בתוך האיחוד האירופי אבל הבעיה המרכזית בשיח הפוליטי בישראל היא, שבכל הנוגע לחדשות חוץ הכל תמיד נבחן ונמדד דרך הפוזיציה הפוליטית הפנים-ישראלית הצרה שלנו, קרי אם ויקטור אורבן חבר של נתניהו אז היחס של הישראלי הממוצע כלפיו תמיד יהיה בקורולציה ליחס שלו לנתניהו. זו דרך מאוד אינפנטילית לנתח אקטואליה וזה בעיקר מעיד על רמת התקשורת בארץ, שנראית יותר ויותר כמו אסופת טוקבקיסטים עצלנים וטהרנים, שמכלול הכישורים העיתונאיים שלהם מסתכם בלעשות "פולאו אפים" לקולגות ליברלים מעבר לים.
אבל מה הפלא? אחרי הכל התקשורת בישראל פחות חופשית מבהונגריה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סערה בצלחת גולאש

מיקור חוץ

אגדה אורבנית