דסק החוץ של תמיר

  מחר, 13 לספטמבר (ראשון), יתקיימו הבחירות הכלליות בשבדיה, כשהסקרים האחרונים מצביעים על קרב צמוד מאוד, עם יתרון קל למחנה השמאל, שנעדר מהשלטון ב 4 השנים האחרונות. מחנה הימין מתמודד לא רק עם היריבים הפוליטיים משמאל אלא בעיקר עם ההיסטוריה השבדית והסטטיסטיקה, שאיננה מבשרת טובות לא למחנה השמרני ולא לישראל. האם יצליחו בכל זאת המתונים, הנוצרים הדמוקרטים והליברלים להמשיך ל 4 שנים נוספות ואיזה מקום בדיוק יתפשו השבדים הדמוקרטים בממשלה שכזו, אם אכן תקום? במשך שנים רבות נחשבה שבדיה לסמן השמאלי של הפוליטיקה האירופאית, ולאחת המדינות העויינות ביותר למדינת ישראל באירופה. מי שגדל בישראל בשנות ה 50 וה 60 בודאי זוכר את המתנדבים והמתנדבות הצעירים, שהגיעו משבדיה להתנדב בעבודות המשק בקיבוצים ובמושבים. הפער בין התמיכה הנלהבת והבלתי מתפשרת של שבדיה במדינה היהודית הצעירה, בראשית ימיה, לבין הקו המאוד עויין, בואכה אנטישמי, שהפגינה שטוקהולום כלפיי ירושלים בעשורים האחרונים לא יכול שלא לתהות איך ומתי בדיוק התרחשה התפנית החדה והמשונה הזו. על מנת להבין זאת לעומק יש צורך להכיר את החברה השבדית ועד כמה התפישות ה...