דסק החוץ של תמיר

השבוע התקיימה הצבעה באו"ם על דרישתם של הפלשטינים לחוות דעת מבית הדין הבינלאומי בהאג, בנוגע למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים. ההצעה האנטי-ישראלית, כצפוי, עברה ברוב של 98 מדינות, שהצביעו בעד, 17 נגד ו 52 מדינות, שנמנעו בהצבעה אולם אלוהים, כך אומרים, נמצא בפרטים הקטנים. במאמר זה אתמקד במספר מדינות וננסה להבין איך הצבעתם הפעם יכולה להעיד על המגמות, המתקיימות באותן מדינות בנוגע לישראל, ואיך זה משפיע עלינו. מאז הוקמה מדינת ישראל לא היה מושב אחד של האסיפה הכללית של האו"ם שבו הסוגייה הישראלית לא עלתה לסדר היום. סך הכל, מ 1948 ועד היום 1103 פעמים עלה הנושא לדיון והתקבלו החלטות, כאשר עד תחילת שנות ה 70 הנושא העיקרי שנדון היה סוגיית "הפליטים הפלשטינים". בדצמבר 1970 חלה תפנית ברטוריקה וביחס של האו"ם לסוגייה הפלשטינית, כאשר המונח "השטחים הכבושים" החל לתפוס נפח יותר ויותר גדול, כמו גם כמות ההחלטות בנושא הפלשטיני, שיותר מהכפילו את עצמם. ב 14 לאוקטובר 1974, שנתיים בדיוק מאז רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, התקבלה החלטה באו"ם להזמין לראשונה

  האפיזודה הקצרה של "ממשלת השינוי" הסתיימה השבוע בניצחון מוחץ של גוש תומכי נתניהו עם שיעור חשוב, שקיבל הציבור הישראלי - עם שנאה, חרמות, דה-לגיטימציה ודמוניזציה לא מנצחים! בהחלפת תכתובות, מיום רביעי בערב, עם תמר ארבל הנהדרת, היא תיארה בפניי את תחושותיה, שהם גם תחושותיהם של רבים מאוד בעם, בצורה מדוייקת - פוסט טראומה. במשך שנה וחצי ישבנו במחנה הלאומי, מליוני אזרחים ואזרחיות שומרי חוק, משרתים, עובדים ומתנדבים בעמותות, אוהבי העם והארץ - פטריוטים בכל רמ"ח איבריהם, וראינו איך איילת שקד ונפתלי בנט מבצעים את מעשה הנוכלות הגדול ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, על הגב שלנו, מכשירים ממשלה היברידית עם מרצ, העבודה והתנועה האסלאמית ובזה אחר זה רומסים ומפרים את כל הבטחות הבחירות שלהם. כמה אירוני, שאפילו באותה הבטחה "ליבתית" של מניעת בחירות חמישיות הם לא הצליחו לעמוד. ראינו איך ממשלה שקמה בחטא שואבת את הלגיטימציה שלה בדה-לגיטימציה לצד השני ואיך חצי עם הפך בשנה וחצי ל"כוחות אופל" ו"מכונות רעל". לא הייתה בתולדות ישראל ממשלה כל כך מפלגת, כל כך מסיתה וכל כך דור