סערה בצלחת גולאש

 

* בסוף המאמר אצרף תרגום של הקטע הרלוונטי מנאומו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, מיום שבת ה 23.7.2022 בעיירה טושוואיינוש.

סערה חדשה מתחוללת בראשם הקודח של השמאל הפרוגרסיבי - "ויקטור אורבן אנטישמי!" זעקו הכותרות, בימים האחרונים, בעיתונות העולמית והישראלית. אין זו הפעם הראשונה שהאשמה זו מופנית כלפי ראש ממשלת הונגריה - מהמנהיגים הפרו-יהודים ופרו-ישראליים ביותר בעולם כיום. בשנת 2017 זכורות אותן זעקות שבר וזעזוע נוכח קמפיין מפלגתו של אורבן - פידס - כנגד המיליארדר ג'ורג' סורוס, שכמעט וחיבלו בביקורו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בבודפשט. אז על מה המהומה כעת? אקדים ואומר, למען הסר ספק, על לא מאומה. ובכל זאת על מנת להבין את הפיגוע הנוסף שעושה השמאל הפרוגרסיבי ליהדות הונגריה בפרט ולמאבק באנטישמיות בכלל יש להבין את הרקע והשחקנים הפועלים בזירה.

עיקרו של האירוע נעוץ בנאום שנשא ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ביום שבת ה 23.7.2022, בשיאו של פסטיבל המיעוט ההונגרי בטרנסילבניה, בעיירה טושוואיינוש. רקע היסטורי קצר: עד מלחמת העולם הראשונה טרנסילבניה הייתה חלק משטחה של הונגריה, ולאיזור משמעות לאומית, תרבותית והיסטורית מאוד גדולה עבור ההונגרים עד עצם היום הזה. למשל העיר קלוז' (בהונגרית: קולוז'וואר) היא עיר הולדתו של מתיאס הוניאדי, אחד מגדולי מלכי הונגריה ובעיר אראד הוצאו להורג 13 גנרלים הונגרים ב 1849 באקט שסיים את המרד ההונגרי באביב העמים האירופאי. אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1920, נחתם חוזה טריאנון בין המעצמות ובו למעשה נלקחו מהונגריה 2/3 משטחה, שחולקו בין שכנותניה של הונגריה, על כ 13.2 מליון תושביהם ההונגרים. עד היום בשטחים אלו, וביתר שאת בטרנסילבניה, חי מיעוט הונגרי גדול מאוד ששומר בהדיקות על המאפיינים התרבותיים והלאומיים ההונגרים שלו. האירוע עצמו הינו אירוע שנתי, שמתפרס על פני מספר ימים ומתקיים בדרך כלל בסוף חודש יולי. האירוע מתקיים מזה למעלה משלושה עשורים ומטרתו העיקרית היא חיזוק המיעוט ההונגרי והקשר בין הונגריה להונגרים בתפוצות. נשמע מוכר (ע"ע הסוכנות היהודית)? הפסטיבל משלב אירועי תרבות, דוכני אוכל ושתייה, הופעות של להקות מקומיות ורבי שיח (פאנלים) מקצועיים במגוון נושאים אקטואלים. באופן מסורתי לפסטיבל מגיעה גם כל צמרת מפלגת פידס, כולל שרים, חברי פרלמנט, חברי פרלמנט באיחוד האירופי, אנשי עסקים, אנשי תיקשורת וכו'. גם ראש הממשלה, ויקטור אורבן, מגיע מדי שנה ונושא נאום בפני הקהל הרב בשלהי האירוע. הנאום של אורבן בדרך כלל עוסק בדברים אקטואליים שעל סדר היום. מפאת אופיו של האירוע והמשתתפים גם נאומיו של אורבן בדרך כלל לובשים גוון יותר פטריוטי ופונים לרגש הלאומי. 

אז מה אמר השנה אורבן שכל כך זיעזע את השמאל הפרוגרסיבי עד לכדי האשמות לאנטישמיות? מיד אגיע לזה. קודם לכן חשוב להבין כמה עובדות על הקהילה היהודית בהונגריה - אין דבר כזה!

היהודים בהונגריה כל כך מפולגים ומסוכסכים שאין שום גורם יהודי שיכול לטעון שהוא המייצג הרשמי של כל הקהילה היהודית בהונגריה. בהונגריה היום פועלים שני ארגוני גג יהודים מרכזיים. הראשון והדומיננטי יותר הוא איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה (EMIH) בראשות רב חב"ד, הרב שלמה כובש. הרב כובש הפך בשנים האחרונות לדמות המזוהה ביותר עם יהדות הונגריה, בקרב הציבור ההונגרי, ותחתיו פועלת רשת ענפה של ארגוני צדקה וארגונים לא ממשלתיים, דוגמת הליגה לפעולה והגנה באירופה למאבק באנטישמיות. בנוסף בחסות EMIH נפתחו, רק בשנה האחרונה, 3 בתי כנסת חדשים בבודפשט וכיום פועלים בבודפשט עצמה, סך הכל 24 בתי כנסת.

בצד השני של המתרס נמצא איחוד הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZHIHISZ). מבחינה מסורתית הארגון הזה ייצג את היהדות הנאולוגית, שהינה זרם ייחודי לאיזור הדומה במאפייניו ליהדות הקונסרבטיבית. בשנים האחרון הארגון הלך והקצין לכיוון השמאל הליברלי - בואכה פרוגרסיבי. MAZSIHISZ, בהובלתו של אנדראש הייסלר, מתנגדים לויקטור אורבן וממשלת פידס על רקע פוליטי-אידיאולוגי אולם לא אחת הם ממהרים לשלוף את הקלף האנטישמי והיהודי ככלי פוליטי נגד יריבם. כך עשו סביב אותו קמפיין נגד ג'ורג' סורוס וכך הם עושים כעת. השמאל הליברלי-פרוגרסיבי בהונגריה, שמהודהד באינטנסיביות ואובססביביות על ידי התקשורת הפרוגרסיבית באירופה, ארצות הברית וישראל הפך את הנושא היהודי והמאבק באנטישמיות לכלי פוליטי לניגוח יריב פוליטי. אילו הייתה סימטריה בין זעקות השבר שלהם על פרשנות קיצונית ומנותקת הקשר לכל חצי אמירה של אורבן לבין אנטישמיות אמיתית שמגיעה מהמחנה הפוליטי שלהם היה אפשר להתייחס לטענותיהם ברצינות אולם כשבוחנים את המציאות נוכחים לגלות שלא כך הדבר. למשל רק בתחילת חודש יולי האחרון בחרה מפלגת 'יוביק' את מרטון ג'יונג'יושי לנשיא המפלגה. אותו ג'יונג'יושי היה זה שביושבו כחבר פרלמנט ב 2012 הציע לערוך רשימה של יהודים החיים במדינה, מאחר ולטענתו הם מהווים "איום בטחוני לאומי" על הונגריה. ג'יונג'יושי וראשי המפלגה חזרו על הטענה הזאת בהזדמנויות רבות אחרות ומעולם לא חזרו בהם מכך. בנוסף מדובר במפלגה עם תפישות נאו נאציות קלאסיות, שבעבר הקימו מחדש את המשמר ההונגרי - קרי וריאציה מודרנית ל'צלב החץ' הפרו נאצים, שאחראים על רצח אלפי יהודים בזמן מלחמת העולם השניה, ובאופן כללי הם הם הגורם המרכזי לתדמית האנטישמית השלילית שהוצמדה להונגריה. על אף כל זאת לא נצפה כל זעזוע או זעקות שבר מצד השמאל הפרוגרסיבי כשאותה 'יוביק' חברה בבחירות האחרונות לקואליציה עם עוד 5 מפלגות מרכז-שמאל במטרה להפיל את ויקטור אורבן, וגם אותו אנדראש הייסלר מילא פיו מים, ביחד עם הנהגת ה MAZSIHISZ, שרובם ככולם תמכו באותה קואליציית "רק לא אורבן". אוי הצביעות.

ועכשיו נעבור לנאום עצמו.

אמש קיבלתי לידי את הנאום המלא שנשא ראש הממשלה, ויקטור אורבן, ביום שבת האחרון בעיירה טושוואיינוש. לפני שאספר לכם מה אמר אורבן אגלה לכם מה לא אמר אורבן ולמה הוא לא התייחס - ליהודים. אורבן לא דיבר על היהודים בנאומו, לא הזכיר אותם ולו ברמיזה וגם לא התכוון אליהם. הנאום שלו כולו ככולו עסק באתגרים העומדים לפתחה של אירופה והתרבות המערבית בשנים הקרובות ופרש את משתנו בכל הנוגע לסיכסוך האידיאולוגי העמוק בין מערב אירופה למרכז אירופה, סכסוך עמוק ומהותי שסובב סביב הזהות האירופאית, עצמאות המדינות והמאבק בשנים האחרונות בין התפישה הגלובליסטית-פרוגרסיבית, שדוגלת ברב תרבותיות והגירה לבין התפישה השמרנית-פטריוטית שדוגלת בזכות להגדרה עצמית ורעיון הלאומיות. הקטע מתוך נאומו, שעורר את הסערה, הוא בסך הכל 10% מהנאום כולו, קרי הוא אפילו לא היה עיקר הנאום. בקטע זה של הנאום מדבר אורבן על בעיית ההגירה ועל הבדלתי התפישות בין המערב, אותו הוא מכנה "פוסט-מערב" לבין מרכז אירופה, שלראייתו הוא היום המערב האמיתי ושם מיוצגים הערכים והתרבות המערבית האירופאית המסורתיים, שעליהם הגנו האירופאים לאורך ההיסטוריה מהפולשים הזרים הלא אירופאים. לתפישתו של אורבן עמי אירופה הם גזע אחד עם מאפיינים תרבותיים זהים ולכן הוא תומך ומברך על התערבבות של האירופאים בינם לבין עצמם, על חופש תנועה בין המדינות, חופש תעסוקה ושינוי מגורים. הבעיה עליה מצביע אורבן, באומרו "עירבוב גזעים" היא התופעה שמתרחשת, במה שהוא מכנה "פוסט-מערב" אירופה, שם ההגירה ההמונית, לדבריו, יצרה בליל של אנשים ללא זהות ושייכות לאומית ותרבותית, וזה לשיטתו האיום שעלול להכחיד את התרבות האירופאית ושלטענתו המדינות ה"פוסט-מערביות" מנסות לכפות על מדינות מרכז אירופה המערביות. עליבא דאורבן הפוסט-מערביים מוליכים שולל את הציבור בעודם מתרצים את מדיניות ההגירה והרב-תרבותיות בכך ,שלטענתם בלאו הכי אירופה מורכבת מגזעים שונים והיא מטבעה רב-תרבותית כל זאת בזמן שאט אט אותן מדינות מאבדות את הצביון והזהות המערבית והאירופאית. 

אם מנתחים את דבריו של אורבן ואת הבדלי התפישות הללו אז לא רק שדבריו לא מתיישבים עם אנטישמיות אלא הם מנוגדים לחלוטין לתפישה האנטישמית, שמבוססת על תורת הגזע וחלוקת אירופה לגזעים בעוד אלו המתעקשים שאירופה מטבעה מחולקת לגזעים הם אלו שמתכתבים עם תורת הגזע הנאצית. אורבן מצביע בנאומו על איום חיצוני מגזע תרבותי לא אירופאי, שמתנגד ודוחה את התרבות האירופאית המערבית, קרי התרבות הערבית והמוסלמית, ולכן הוא רואה בכך איום. מסקירה כללית את פועלו של אורבן והתבטאויותיו בנושא היהודי לאורך שנות כהונתו אי אפשר לחשוד בו שבנאומו זה הוא התכוון ליהודים כגזע המאיים על התרבות האירופאית. יתרה מכך - ברבים מנאומיו בשנים האחרונות, כאשר דיבר אורבן על התרבות האירופאית הוא השתמש במונח "התרבות היודו-נוצרית האירופאית", קרי אורבן רואה ביהדות וביהודים חלק בלתי נפרד מהעמים האירופאים ומהתרבות האירופאית. רק בחודש שעבר פורסם מחקר של איגוד היהודים האירופאים (EJA) ובו הונגריה ניצבת בראש המדינות הבטוחות עבור יהודים, באיחוד האירופי, שניה רק לאיטליה. רק בשנה האחרונה, כאמור, נפתחו בבודפשט שלושה בתי כנסת חדשים ובסך הכל קיימים בבודפשט, בירת הונגריה, לא פחות מ 25 בתי כנסת כאשר 24 מתוכם פעילים. בנוסף לכך ממשלת הונגריה משקיעה משאבים רבים מאוד לחיזוק הקהילה היהודית ושימור אתרים יהודים, לא רק ברחבי הונגריה אלא גם באותם שטחים שנלקחו מהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה. כל זה מצטרף לתמיכה הבלתי מסוייגת של הונגריה בישראל במוסדות בינלאומיים, לרבות וטו אוטומאטי לכל הצעה אנטי ישראלית באיחוד האירופי. כך למשל עצר הנציב ההונגרי, אוליבר ורהיי, לפני מספר חודשים, את הכספים של האיחוד האירופי לרשות הפלשטינית בגלל תכנים אנטישמים במערכת החינוך הפלשטינית.

אפשר לדון ולהתווכח על סמנטיקה והאם השימוש במילה "גזע" בנאומו של אורבן הייתה ראויה או לא אבל מכאן ועד זעקות השבר והזעזוע על אנטישמיות הדרך לא רק ארוכה היא גם דרך ללא מוצא והשליפה האוטומאטית והמהירה של קלף האנטישמיות מרדדת ומוזילה מערכו של המונח אנטישמיות ועלולה לגרום לנזק עצום לכל יהדות התפוצות ולמאבק באנטישמיות בפרט. הנושא היהודי והמאבק באנטישמיות חייבים להיות מעל ומעבר למחלוקות פוליטיות. אין זה עניין של ימין או שמאל והקלפנים היהודים, בסיוע ארטילרי של התקשורת הפרוגרסיבית, שמנסים לעשות הון פוליטי על הגב של אחד המנהיגים הכי פרו-יהודיים ופרו-ישראליים בעולם היום מהמרים כאן על חיים של מליוני יהודים אחרים שסובלים יום יום מאנטישמיות אמיתית.

תוכן הנאום:

"...האתגר השני הוא הגירה, אשר אתם יכולים לכנות גם חילופי אוכלוסייה או שיטפון. יש ספר יוצא מן הכלל מ 1973 בנושא הזה, אשר נכתב בצרפתית ולאחרונה פורסם בהונגריה. הוא נקרא "מחנה הקדושים" ואני ממליץ לכל מי שמעוניין להבין את ההתפתחויות הרוחניות העומדות בבסיס חוסר היכולת של המערב להגן על עצמו. ההגירה חילקה את אירופה לשניים – או שאולי עליי לאמר שהיא חילקה את המערב לשניים. חצי אחד זה עולם שבו אירופאים ולא אירופאים חיים ביחד. המדינות הללו הן כבר לא עמים: הן לא יותר מגיבוב של אנשים. אני גם יכול לאמר שזה כבר לא העולם המערבי, אלא עולם פוסט-מערבי ובסביבות שנת 2050, חוקי המטמטיקה יובילו אותנו לשינוי הדמוגרפי הסופי: ערים בחלק הזה של היבשת - או החלק ההוא – יראו את הפרופורציה של תושבים ממוצא לא אירופאי גודלים ליותר מ 50% מכלל האוכלסייה.

והנה אנחנו במרכז אירופה – בחצי השני של אירופה, או של המערב. אם זה לא היה מבלבל במידה מסויימת, הייתי יכול לאמר שהמערב – בואו נגיד המערב במובן הרוחני שלו – עבר למרכז אירופה: המערב הוא כאן, ומה שנשאר שם זה רק פוסט-מערב. הקרב בין שני החצאים של אירופה נמצא בעיצומו. אנחנו הגשנו הצעה לפוסט-מערביים, שמבוססת על סובלנות או להיפרד אחד מהשני בשלום, לאפשר לכל אחד להחליט עבור עצמו עם מי הוא מעוניין לחיות; אבל הם דחו את זה והם ממשיכים להלחם נגד מרכז אירופה, במטרה להפוך אותנו להיות כמותם. אני אניח בצד את הטיעון המוסרי שלהם לכך – אחרי הכל זהו בוקר נפלא. יש עכשיו פחות דיבורים על הגירה, אבל האמינו לי, דבר לא השתנה: בריסל, מתוגברת בפלוגות המשוייכות לסורוס, פשוט רוצה לכפות עלינו הגירה. הם אפילו לקחו אותנו לבית הדין על מערכת ההגנה על גבולות הונגריה, והם גזרו עלינו פסק דין. מכמה סיבות אני לא יכול לפרט על כך יותר מדי בשלב הזה, אבל הכרעת הדין קבעה שאנחנו אשמים. אילולא משבר הפליטים מאוקראינה הם היו מתחילים לאכוף את הפסיקה עלינו, והאופן שבו המצב הזה יתרחש ילווה במתח רב. אבל כעת מלחמה פרצה ואנחנו מקבלים מגיעים מאוקראינה, ועל כן הנושא הזה הונח בצד – הם לא הסירו אותו מסדר היום, אלא רק הניחו אותו בצד.  זה חשוב שנבין אותם. זה חשוב שנבין שהאנשים הטובים הללו שם במערב, בפוסט-מערב, לא יכולים לסבול שבכל בוקר כשהם מתעוררים הם מגלים שהימים שלהם – ואכן כל חייהם – הורעלו במחשבה שהכל אבוד. אז אנחנו לא רוצים לעמת אותם עם זה יום ולילה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שלא ינסו להטיל עלינו גורל, שאיננו רואים בו גורל של אומה, אלא אוייב שלה. זה כל מה שאנחנו מבקשים ולא מעבר.     

בהקשר רב-עדתי כזה, ישנה הטעיה אידיאולוגית כאן ששווה לדבר ולהתמקד בה. השמאל האינטרנאציונליסט נוקט בהטעיה, תחבולה אידיאולוגית: הטענה – הטענה שלהם – שאירופה מטבעה מאוכלסת על ידי אנשים מגזעים שונים. זוהי להטוטנות היסטורית וסמנטית, מאחר וזה משלב שני דברים שונים. יש עולם שבו אירופאים מתערבבים עם אלו המגיעים מחוץ לאירופה. עכשיו זה עולם של גזעים מעורבים. ויש את העולם שלנו, היכן שאנשים מתוך אירופה מתערבבים זה עם זה, מסתובבים, עובדים, ומשנים מגורים. לדוגמא באגן הקרפטים אנחנו לא גזע מעורב: אנחנו פשוט תערובת של אנשים שחיים במולדת האירופאית שלנו. ובהינתן יישור חיובי של כוכבים ורוח עוקבת, העמים הללו מתמזגים יחדיו במעין רוטב הונגרו-פנוני, ויוצרים תרבות אירופית חדשה משלהם. לכן עלינו תמיד להילחם: אנחנו מעוניינים להתערבב אחד עם השני אבל אנחנו לא מעוניינים להפוך לאנשים של גזע מעורב. זו הסיבה שבגללה נלחמנו בבלגרד (קרב בלגרד 1456 במלחמה העותמנית-הונגרית), זו הסיבה שבגללה עצרנו את הטורקים בוינה (הקרב על וינה 1683 – בלימת התפשטות העותמניים), ואם אינני טועה – זו הסיבה, בתקופה מוקדמת יותר, שבגללה הצרפתים עצרו את הערבים בפואטייה (קרב טור/קרב פואטייה 732). המצב היום הוא שהציויליזציה המוסלמית, אשר באופן תמידי מתקדמת לכיוון אירופה, הבינה – בדיוק בגלל המסורת של בלגרד (ע"ע קרב בלגרד 1456) – שהמסלול דרך הונגריה איננו מתאים לשילוח אנשיו לתוך אירופה. זו הסיבה שפואטייה נוסה מחדש; כעת מקורות הפלישה אינם במזרח, אלא בדרום, משם הם כובשים ומציפים את המערב. זו אולי לא תהיה המשימה החשובה ביותר שלנו, אבל היא תהיה של הילדים שלנו, אשר יצטרכו להגן על עצמם לא רק מהדרום, אלא גם מהמערב. עוד יבוא הרגע שבוא נצטרך איכשהו לקבל נוצרים שיגיעו אלינו משם ולשלב אותם בחיינו. זה קרה בעבר; ואלו שאנחנו לא מעוניינים לאפשר להם להיכנס יהיו צריכים להעצר בגבולות המערביים שלנו – שנגן או לא שנגן. אבל זו לא המשימה עכשיו ולא משימה לכל החיים. המשימה שלנו היא אך ורק להכין את הילדים שלנו להיות מסוגלים לעשות זאת. כפי ש[יו"ר הפרלמנט] לאסלו קובר אמר בראיון, אנחנו צריכים לוודא שזמנים טובים לא יוצרים אנשים חלשים, ושאותם אנשים חלשים לא יביאו זמנים קשים על עמנו..."